שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 3

מעכשיו לאחר ל' יום וכו'. דמשמע דלא מיבעי' ליה אלא לב"ש מדקאמר לא אמרו ב"ש וכו' וקשה הא לכ"ע אם קידש אחותה בחיי אחיו ואח"כ מת היבמה פטורה מחליצה וייבום ויוצאה משום אחות אשה א"כ ותיבעי לי' לדברי הכל אי מהני קידושין כאלו לפטור היבמה וי"ל דבעיית ר' יודן לד"ה אלא ר' יוחנן פשיט ליה דאפי' לבית שמאי לא מהני ועמ"ש בסמוך:

אמר לא אמרו ב"ש וכו'. וא"ת מ"ש קידושין אלו משאר קידושין הא לאחר שעברו שלשים יום אשתו גמורה היא כשלא קידשה אחר תוך ל' יום וי"ל סובר ר' יוחנן כל שאינה קנוי' לאדם אחר לאו קידושין גמורים הם. ובקונט' הגהתי ר' יודן בעי מר' יוחנן מדגרסי' אמר לא אמרו וכו'. ואפשר לומר דכל זה מדברי ר' יודן ואמר כמו או דלמא לא אמרו וכו' ופשיט הש"ס וההיא דא"ר אבהו בשם ר"י אפי' קידושי ק' תופסין בה והיינו מטעם כל אשה שאינה קנוי' וכו' כמ"ש בקונט' א"כ לאו קנין הוא ואפי' לב"ש לא דחיין זיקה והא דמיבעיא ליה לב"ש לרבותא קאמר דאפי' לב"ש י"ל דלא דחיין ועמ"ש בסמוך. ומסוגיין יש ראיה לדברי תוס' פרק כיצד דף יח ע"ב בד"ה שומרת וכו' אם קידש קודם נפילה א"צ להמתין ע"ש. והא דקאמר דבעינן זיקה ומאמר היינו מטעם דאין מאמר לב"ש כקידושין לאשה: