שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 2

דלכן היא מתני' מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה. וקשה כיון דב"ש סברי דבזכר ונקבה לא קיי' פ"ו ובעינן דוקא שני זכרים וב"ה סברי דבעינן דוקא זכר ונקבה א"כ אין זה מחומרי ב"ש וקולי ב"ה. וראיתי שכ"כ הרשב"א בחידושיו. וכתב עוד ומיהו רש"י פי' בש"א שני זכרים וכ"ש זכר ונקבה ואפשר דאפ"ה כיון דשנים בעי לאו קולא וחומרא היא ע"כ ותי' זה דחוק. לכן נ"ל דקולא דב"ה אע"פ שיש לו שני זכרים מותר למכור ס"ת לישא אשה בת בנים ולב"ש אסור. אך קשה דבבבלי בסוגיין גורס רש"י מתני' דלא כר' יהושע דתניא רי"א נשא אדם אשה בילדותו ישא בזקנותו. ופירש"י מתני' דקתני אא"כ וכו' הא אם יש לו יבטל דלא כר"י. ולתירוצי מאי פריך דלמא אף ר"י ל"ק אלא דישא אשה אבל למכור ס"ת בשביל כך מודה דאסור ומתני' למכור ס"ת איירי וי"ל מדסתם ר"י דבריו משמע ליה דמדמה נישואין אחרונים לראשונים בכל ענין. ומזה ראיה למ"ש הטור א"ע סי' א' דאין חילוק בין יש לו בנים לאין לו בנים אלא לענין מכירת ס"ת והיינו כדעת רש"י. וברש"י שלפנינו לא נמצא מ"ש הרשב"א בשמו דלב"ש כ"ש דבזכר ונקבה קיים פריה ורביה: