אפי' לא בא על הקטנה וכו'. וא"ת הא נפקא מיניה אלו לא בא על הקטנה היה מותר בחרשת עד שתגדיל הקטנה ותחלוץ ועכשיו אסור בה מיד וי"ל לשון פסל את החרשת משמע דבלא"ה שריא ליה לעולם דומיא דאינך ועמ"ש בסמוך בד"ה שאלו:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 13 · הלכה 11 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאילו לא בא על הקטנה ומתה היה היבם מותר בחרשת וכו'. וקשה הא תנן לעיל פ"ג הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת שכל יבמה שאין אני קורא בה יבמה יבא עליה בשעת נפילה אסורה עליו עולמית וי"ל שאני הכא דנישואי רבנן נינהו והקילו בה רבנן ותדע דהא רב קאמר לעיל שכונס את החרשת אע"ג שאסור לקיימה נמצא שאין אני קורא יבמה יבא עליה בשעת נפילה שהרי אסורה היא לו אלא הואיל מדרבנן היא לא החמירו בה. אך אינה ראיה כל כך דהתם הקילו מפני תקנת החרשת אבל הכא שכבר הותרה ע"י ביאתה מה לנו להקל ועמ"ש בסמוך בד"ה לשעבר וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab