שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 5

מה אם האשה וכו'. בקונט' פירשתי דמיבמה עצמה יליף הק"ו כ"כ תוס' בקידושין דף יד ע"א בד"ה ותהא וכו' תימא מה לאשת איש שנקנית בשטר ולכך דין הוא שתצא בשטר אבל יבמה לא וכו' ואומר הר"ם דעביד ק"ו מיבם ויבמתו וכו' ע"כ. נראה כוונת תוס' בקושיתם כיון דהוקשו הוי' ויציאה להדדי ראוי שיהיו שוים גם בשטר ודלא כמ"ש בס' עצמות יוסף. מיהו י"ל קושית תוס' דקושית הש"ס ותהא יבמה יוצאת בגט מק"ו היא למ"ד מאמר קונה קנין גמור ביבמה. ודוחק לומר דאין מאמר ביבמה אלא בכסף כדקאמר הש"ס בסמוך אבל לא בשטר דמנ"ל לחלק הא ולקחה אף קידושי שטר משמע וכ"מ בבבלי בפירקין דמאמר הוי אף בשטר. ולפמ"ש בסמוך דס"ל לבבלי דליכא מ"ד מאמר קונה קנין גמור ניחא. אלא אף דליכא תנאי דס"ל הכי מ"מ איכא אמוראי דס"ל הכי לב"ש ולר"א כמפורש במכלתין דף כט וכ"ת למ"ד מאמר קונה קנין גמור ל"ל ק"ו תיפוק ליה מהיקישא דויצאה והיתה כל שישנה בקידושין ישנה בגירושין י"ל ויצאה והיתה לא כתיב ביבמה אלא באשת איש:

ת"ל וחלצה וכו'. תימא הא איצטרך וחלצה לגופה שניתרת בחליצה ומנ"ל למעט דאינה נפטרת בגט. ובבלי בקידושין דף יד מסיק הנעל נעל אין מידי אחרינא לא:

ולא תפטור בה כלום. וא"ת ניליף ממאמר דהא כתיב ויצאה והיתה הוקשו הוויות להדדי וי"ל דביבמה לא אמרי' הך היקישא כמ"ש בסמוך:

כתיב ולא תהיה לאיש זר. עיי' פי' בקונטרס וקשה הא איצטרך הך קרא ללאו ואי לאיש זר הוא קדריש הא איצטריך לכדדריש רשב"ל בריש מכילתין דף ב' ע"א א"נ ללמד שאין קידושין תופסין ביבמה א"נ לרבות ארוסה כדאמרינן בבבלי דף יג ע"ב וי"ל:

ותני חזקיה כן וכו'. בבבלי בפרקין דף נב גרסי' ואי מתני' ר"ע כי קיהיב גט מי מהני מאמר דתניא רע"א מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית שנאמר לא יוכל וגו' א"ר אשי גט יבמין מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. וקשה מאי דוחקי' לומר דהוא מדרבנן נימא דס"ל לר"ע גט דוחה ומשייר מדאורייתא הלכך אפי' לר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין הכא מודה דתפסי קידושין דהא הגט שייר בה מידי. וכן מפורש בדברי רש"י במתני' בד"ה נתן גט ובעל וכו' ואפי' ר"ע מודה הכא דתפסי קידושי ביאה דגט לאו כחליצ' דמי לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור וצ"ע:

הכא מה אית לך וכו'. וא"ת ניליף בק"ו מיהת דחליצה דוחה מקצת וי"ל ק"ו פריכא הוא דהא חזינן דיבמה עדיפא מאשה לענין חליצה דפוטרת ליבמה לגמרי: