שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 11 · הלכה 1 · Segment 9

בת בתו מן הנשואין וכו'. נ"ל פי' שני שבקונט' עיקר והנך תיבות שהגהתי בבעי' שניי' דבעון קמי ר' אבהו שייכי הכא וה"ג בת בתה מן הנשואין ובת בתו מן האונסין כגון שבא על אשה והולידה בת ואח"כ הוא בעלה כלומר שנשאה. וא"ת מאי קמיבעי' להו הא אין גופן מחולקין וי"ל כיון דחלוקין בלאו ה"ל כגופן מחולקין ועמ"ש בסמוך:

הבא על אשה וכו'. לפי הגהתי בקונט' קשה הא מתני' היא בכריתות ומייתי לה לעיל בריש פרקין דריב"ן סובר דחייב ג' חטאות וחכ"א שלשתן שם אחד הן וי"ל למ"ד גופן מחולקין מחייבי מיבעיא להו הכא נמי חייב ג' או דלמא מודה הכא לחכמים וכן משמע בבבלי כריתות דף טו אבל הכא דאין גופן מחולקין אימא סומכוס כר' אבהו ס"ל דא"ר אבהו א"ר יוחנן שארה הנה זמה היא הכתוב עשאן לכולן זימה אחת. והיינו דמשני ר' אבהו כאן וקשה ר"י למאן קאמר לה לת"ק דסומכוס למה לי קרא הא אפילו בגופן מחולקין פליג ולריב"ן פשיטא דלית ליה להך דרשא דהא מחייב על כל אחת ואחת אלא ודאי לסומכוס קאמר לה. וא"ת הא דאמרו לי שלשתן שם אחד הוא פירש"י בחד קרא כתיבו ובחד לאו הא אם חמותו ואם חמיו מגז"ש מבת בתה יליף כדאמרי' בסמוך בסוגיין ובין למ"ד דון מינה ומינה ובין למ"ד דון מינה ואוקי באתר' לאו דאם חמותו ואם חמיו מבת בתה יליף וי"ל כיון דאם חמותו מגז"ש דזמה דכתיב גבי חמותו יליף כמאן דכתיב בלאו דחמותו דמיא: