היה לשנייה צרה וכו'. וקשה למה מותר בצרה הא צרת אחות אשתו היא מאי קאמרת בשעה שנפלה לפניו עדיין לא היתה צרת אחות אשתו הא מיהת צרת אחות זקוקתו הויא ור"ש דפוטר השנייה מחליצה וייבום ש"מ דקסבר דמדאורייתא פטורה וה"ל ערוה פוטרת צרתה. וצ"ל דאדלעיל קאי שנשא הראשון את הראשונה והשני כנס את השנייה ומת ולא בעל דמשכנס נעקרה זיקתה של השנייה וצרתה חולצת או מתייבמת דלא הויא צרת אחות אשתו דמשניסת שוב לא הויא כצרתה וצ"ע ולפ"ז הא דאר"י בסמוך אלו ביקש לבעול וכו' ה"ק אלו ביקש לבעול הצרה עד שלא כנס אחיו השנייה הצרה מותרת שכבר נעקר' הזיקה ע"י אחיו שכנס אחות אשתו נמצא שאחיו במיתתו עושה לזו צרה ואין צרה לאחר מיתה:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab