מעתה הילוד וכו'. עיי' פי' בקונט'. וקשה שאני מאכיל הם יאכלו כתיב וקרינן הם יאכילו משא"כ לענין פסול וי"ל דה"ק כיון דחזינן דשאינו ילוד אין לו כח להאכיל סברא הוא שאין לו כח לפסול כדאר"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 7 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ארוסה ושומרת יבם וכו' ואינן משלמ' את החומש. וקשה מאי קמ"ל הא תנן פ"ו דתרומות בת ישראל פנויה שאכלה תרומה וניסת לכהן אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה משלמת קרן וחומש לעצמה אם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלמת קרן לבעלי' וחומש לעצמה וי"ל דקמ"ל אפי' נתגרשה בעודה ארוסה או שמת הארוס ונחלצה היבמה אפ"ה אינן משלמין החומש אבל בפנוי' אמרי' התם בירוש' לא הספיקה לשלם עד שנתגרשה חייבת לשלם א"נ י"ל התם מיהת חייבת לשלם לעצמה משא"כ כאן אף לעצמה א"צ לשלם. ולא ידעתי למה לא כ' הרמב"ם דין זה בה' תרומות:
וישלמו קרן וחומש. וא"ת כי היכי דבת כהן לישראל פטורה דראויה לחזור ה"נ נימא בארוסה ושומרת יבם ומעובר' שאינן משלמין חומש מפני שראויין לאכול לבסוף וי"ל שאני התם דבבת כהן איירי וכתיב ובת כהן ודרשי' בת כהן מ"מ כמפורש שם בירושלמי ומרבינן נמי הך אבל ברייתא הכא בבת ישראל איירי כדמסיק וליכא לרבויי לפטורא אלא משום דעובר מאכיל לפטור מחומש מיהת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab