הנטען על אשת איש והוציאוה. פירשתי בקונט' ב"ד מתתת בעלה וכ"פ רש"י. אך קשה הא ב"ד לא מפקי בלא עדים ובסוגיין מסיק דמתני' איירי בלא עדים. וליכא למימר דמתני' כר' אתיא דסובר מוציאין אשה בעדי מכוער הלכך מתחת ידי אחר אין מוציאין מידו אע"פ שיש עידי כיעור דא"כ מאי פריך ר' יוסי לרב ממתני' הא שפיר איכא למוקמי מתני' בנטען בעדים והיינו בעידי כיעור וי"ל:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 10 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קידש כמו שכנס. כגירסא שלפנינו כך היא גי' הרשב"א אבל גי' הרמב"ן קידש אין אומרים לו שיכנוס אלא שלא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו ע"כ. וא"ת לפי גי' זו מאי קמ"ל שאם כנס אין מוציאין אותה מידו פשיטא השתא אם לא קידש כנס אין מוציאין מידו קידש לא כ"ש וי"ל קמ"ל אע"פ שא"ל לאחר שקידש שלא יכנוס אין מוציאין מידו משא"כ בשלא קידש וכמו שכתב בקונטרס:
אם אומר אתה כן לא נמצאת וכו'. כתב הרשב"א בשם הרמב"ן ונראה דוקא שהיה לה בנים מכניסה הראשונה ע"כ נראה דר"ל מכניסה הראשונה שכנסה זה הנטען ואפשר אפילו היה לה בנים מבעלה הראשון נמי דינא הכי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab