שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3

חלץ תוך ג' חדשים מהו. בבבלי ריש פרקין פליגי בה ר"י ור"ל ור"י אמר אין צריכה חליצה מן האחין. וא"ת למה לא פריך עליה ממתני' קטנה שחלצה כדפשטינן בסמוך וי"ל דבבבלי דף קה ע"ב גרסי' קטנה שחלצה וכו' אר"י אמר רב זו דברי ר"מ דאמר איש כתוב בפרשה ומקשינן אשה לאיש. וכיון דמדאורייתא אין חליצת קטנה כלום ודאי דצריכה חליצה אחרת. ואף להרשב"א שכתב הא דקטנה אינה חולצת לר"מ אינו אלא מדרבנן נמי ל"ק דס"ל דר"מ גוזר קטנה אטו קטן לפיכך תחלוץ משתגדיל משא"כ בחולץ למעוברת. אך קשה לשיטתו דטעמא דר"מ דגוזר קטנה אטו קטן למה ליה לרבא למימר שם בדף קה הילכתא עד שתביא ב' שערות וכר"מ פשיטא הא קיי"ל הלכה כר"מ בגזירותיו כמפורש בבבלי בכתובות דף ס' וליכא מאן דפליג עלה וצ"ע:

דר"מ היא. לפי מאי דמסיק בסמוך דטעמא דר"מ שמא תמצא איילוני' ופירשתי בקונט' דקטנה אינה חולצת משום חשש צרתה קשה הא אמרי' בירושלמי פ"ק דף ב' דאר"מ כל שאין את מייבמנו אין את מייבם צרתו ולדידי' צרת איילוני' אסורה א"כ מה חשש איכא בחליצת קטנה אם תמצא איילוני' צרתה נמי מותרת לשוק וי"ל הא דקאמר צרת איילוני' אסורה היינו להתייבם אבל חליצה בעיא. וכן משמע בירושלמי לעיל פ"ג דף יא דתנן ג' אחין נשואים ג' נשים נכריות ומת א' מהן ועשה בה א' מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתיבמות ופריך שנייה למה לא מתייבמת ומשני ר"ל דר"מ היא דאמר כל שאין את מייבמנו וכו' ש"מ אע"ג דאין מייבם צרתה מ"מ בעי חליצה ואף שיש לחלק דבפ"ג אף בעלת המאמר בעיא חליצה הלכך גם צרתה צריכה חליצה משא"כ באיילונית מ"מ נראה שאין לחלק כדמוכח מסוגיין. אבל רש"י פי' בפ"ק דף יב אהא דא"ר אסי צרת איילונית אסורה וז"ל צרת איילונית הרי שהיה נשוי שתי נשים והאחד איילונית ומת בלא בנים שתיהן אסורות להתייבם ופטורות מן החליצה ע"כ ולא ידעתי מנ"ל הא דצרתה פטורה מן החליצה ואי מהא דקאמר שם בבבלי זו היא דאיסור נפילה גרם לה צרתה בעיא חליצה איילונית אפי' חליצה לא בעיא מ"ט הא דאורייתא הא דרבנן אין מכאן ראייה דדחיי' בעלמא היא ולפי המסקנא דמחלק בין הכיר בה לשלא הכיר בה מודה רב אסי דזו היא למעוטי צרת איילונית דשריא והיינו שלא הכיר בה ומודה נמי רב אסי דצרת איילונית צריכה חליצה דמה לנו להרחיק פלוגתייהו דרב אסי ור"י. ולעשות מחלוקות בין התלמודיי' הבבלי והירושלמי וצ"ע:

שמא תימצא איילונית. כ' תוס' דף קה ע"ב בד"ה קטנה וכו' ומיהו בירושלמי גרסי' בסדר המשנה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשרה משמע דסובר דמקיש ר"מ אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לר' יוסי חולצת לכתחלה ע"כ. ותימא ודאי הירושלמי לית ליה כלל דר"מ אית ליה היקישא דא"כ למה ליה טעמא שמא תמצא איילונית תיפוק ליה מהיקישא או מטעם גזרה וכמ"ש לעיל בסמוך בשם הרשב"א וצ"ע: