שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 2 · הלכה 4 · Segment 8

אלא חורגתו שמא אינו אסור בה וכו'. וא"ת למה לא פריך מבת חמותו שהיא ערוה ואשת בן חמותו שריא וכן קשיא נמי מאשת חמיו ומאשת בן חמיו וה"נ פריך בבבלי וי"ל דהנך אינן שנויין בברייתא השנוים בבבלי דף כ"א דתני בה מותר באשת חורגו וכו' להיתירא. ולא פריך מאשת חמיו דרב קאמר אשתו אסור' יהיה האיסור משום שנייה או משום מראית העין ובסמוך מסיק דאשת חמיו אסורה מפני מראית העין ובברייתא דתני מותר אדם באשת חמיו היינו מטעם שנייה ונפקא מיניה אי עבר ונשא משום איסור שנייה יוציא ומשום מראית העין בדיעבד יקיים וכ"מ בסמוך מעובדא דר"ח אבל באשת חורגו סובר ר' חגיי שאין בהן מראית העין וכן משמע בסמוך דאמר דוקא שני חורגים שגדלין בבית אחד אסורין להנשא מפני מראית העין אבל בן חורגו שכבר נשא אשה אין בו מראית העין שאינו בביתו ובבבלי דפריך מאשת חמיו היינו אהא דקאמר התם כל שבנקבה ערוה בזכר גזרו משום שניות ודאי שפיר קשיא מברייתא דלא גזרו משום שניות. וזה סייעתא לדעת ר"ת דפסק כירושלמי דאשת חמיו אסורה מפני מראית העין. ול"ק מברייתא דתני בה מותר אדם באשת חמיו. גם בפסיקתא פ' אחרי כתב דאשת חמיו וחורגו אסורים מפני מראית העין. אלא דכתב נמי דחורגה הגדילה בין האחים אסורה מפני מראית העין וזה דלא כבבלי סוטה פ"ח וכמ"ש הרשב"א בחי' וא"ת הא תנן בכריתות אר"י אם עבר זקן ונשאה חייב עליה משוס אשת אב וקשיא הא אין קידושי האב תופסין בה שהרי כלתו היא דתנן ברישא שחייב עליה משום אשת אח ותי' רש"י הא דחייב משום אשת אח היינו אחיו מאמו וחורגו הוה. ופריך שם מה עבר ומוקי לה שעבר על ד"ס שנשא כלת בנו תיפוק ליה משום אשת חורגו ש"מ אשת חורגו שריא וי"ל ה"ה דה"מ לשנויי הכי דה"נ ה"מ לשנויי משום דעבר על שנייה בת בת בנו וכמ"ש רש"י שם ועמ"ש בסמוך: