שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 7 · הלכה 5 · Segment 4

א"ל לא תקבל עליו קל הוא באכילת תרומה. עיי' פירושי בקונט'. מיהו לעיל פ"ד ה"ט משמע דטעמא דר' בא משום דס"ל כר' יוסי דחושש לגיטין ולוולד ובאנוסה דליכא גט לא חיישינן ע"ש:

אילו בת כהן שניסת לישראל והלך בעלה למדינת הים וכו' ולעניין העובר צריכה להמתין ג"ח. כך מצאתי בברייתא השנוי' בבבלי פ' החולץ דף מ"ב ע"ב. אך גרסי' התם דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד. א"כ לר"י אין חילוק בין תרומה לנישואין. וטפי ה"ל למידק מאשה שלא הלך בעלה למדינת הים ומת שאוכלת בתרומה מיד ואפשר שאין ברור לו כל כך דנשואה תאכל בתרומה מיד. והרמב"ם כ' פ"ח מהלכות תרומות הלכה ג' בת כהן שבא עליה ישראל אין חוששין שמא נתעברה אלא טובלת ואוכלת לערב היתה נשואה לישראל ומת בעלה טובלת ואוכלת בתרומה לערב עד מ' יום וכו' ע"כ. וכ' הכ"מ בת כהן שבא עליה וכו' משנה וגמרא פ' אלמנה לכה"ג דף סז ע"ב. ולא מצאתי מזה דבר פ' אלמנה אלא מדיוקא דמתני' איכא למשמע. ונ"ל שדברי הרמב"ם הן לקוחים מדברי הירושלמי מסוגיין ול"ג והלך בעלה למדינת הים וזה ברור. אך עדיין קשיא לי חלוקה ראשונה בת כהן שבא עליה ישראל וכו' מיותרת דהא בהך פירקא הלכה י"ג כתב ואלו לא פוסלין ולא מאכילין האונס וכו' והיינו הך ואי לאשמוענן שאנוסה אינה חוששת שמא מעוברת היא הא ודאי שמעינן מק"ו מנשואה דנקט בהך בבא ויש ליישב. ואלו הן בן ט' שנים וכו'. כ' תוס' בפרקין דף סח ע"א בד"ה רישא פסולי כהונה סיפא פסולי קהל וכן גירסת ר"ח ולא כספרים דגר' איפכא דהא תני סיפא ואם אינן ראויין לבא בישראל וכו' ע"ש. ורש"י גורס איפכא וכ' בד"ה סיפא פסולי כהונה חלל ואע"ג דקתני שאינן ראויין לבא בישראל לא איירי אלא בכהונה וכו' ע"ש והסוגיין ראיה לגירסת הר"ת מדקאמר אהא דתנן ואם אינן ראויין לבא בישראל ואלו הן וכו' ש"מ דסיפא בפסולי קהל איירי: