נתגרשו ולא הימינו וכו'. וקשה גם לרב ורשב"ל קשיא מתני' דאתי' כב"ש דדוקא בבעל הוא דממאנת אבל לא ביבם דנתגרשו וי"ל בשלמא לרב ניחא דנקט מיאון דומיא דגירושין לאשמועי' שצריכה למאן בפירוש גם בנישואי אחיו דומיא דבחי הבעל אבל לר"י דאפי' מיאון סתם מהני קשיא מיהו גם לר"י איכא לשנויי דדייק ליה איפכא דמתני דוקא ביבם איירי דאי בבעל היינו גירושין ועיי' בבבלי דף יב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תני ר"ח כן וכו'. וא"ת תיקשי נמי לרב דברייתא משמע לעולם אינה יכולה למאן לאחר מיתת הבעל וי"ל דה"ק לאחר מיתת הבעל אם אמרה אי אפשי בנישואין צרתה חולצת ולא מתייבמת. והא דתנן וכל היכולה למאן וכו' לרב ניחא דלא מיאנה היינו שלא מיאנה בפירוש בבעל הא מיאנה ואמרה אי אפשי בנישואי אחיך וכו' צרתה מותרת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 57d9658bbd9e2d41b0e76023289eb34b3df4c3926d0dbaeae135f5b6138201ab