קוצב על דברי שתיהן. פי' ששניהן נתנו קצבה בדבר כמו דר"ע לעולם שמונה כן לר' ישמעאל לעולם שתים עשרה דצריך שיזרע אותו השורה באמצע:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על דעתיה דר' ישמעאל אסור לסמוך. פי' דלר' ישמעאל צריך ליטע השורה של דלועין באמצע שתי השורות שעקר כדי שיהיה אויר שתי אמות בין שורה של דלועין בין קמת בצלים אבל לרבנן לא איכפת לן אלא שיהיה שתים עשרה אמה בין שורה של דלועין לשורה של דלועין וא"כ מותר לסמוך לקמת בצלים ולהניח אויר של כל ד' אמות לצד השני או שלא להניח אויר כלל ולזרוע בתוכו ג' שורות של בצלים נמי מותר לרבנן:
א"ר יוחנן כו' נותנין לה עבודה. פי' אפי' שורה יחידית של דלעת צריך ליתן עבודה לרבנן ששה טפחים ולר' יוסי ד' אמות ר"ע אומר עד שיהא שתי שורות פי' אז צריך ליתן עבודה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2ce5bd96b20dfe39dfe8d7fd7c221d7e955ceac98e72a4d458170eed14810535