שני מינין צ"ל זרע שני מינין בבקעה שני מינין בחורבה ונפל אחד רחוק מחבירו ר' יוחנן אמר פטור. דלא הוי כלאים אא"כ הגדר חבשו:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 1 · הלכה 9 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ור"ל אמר חייב. פי' אע"ג דנפל א' רחוק מחבירו או שחילקן גדר אח"כ חייב כיון שהיה בידו בב"א לזרוע כא' כבר נתחייב בעודן בידו:
מודה ר"ל בזורע על גבי הים כו'. פי' אע"ג דסבר ר"ל דבעודן בידו נתחייבו היינו דוקא כשדעתו לזרוע במקום הראוי לזריעה ובמקום שיכול לפול כאחת סבר דחייב אפי' לא נפל כאחת אבל בזורע ע"ג הים דאינו ראוי לזרוע או על מנת לחלקן גדר דבודאי לא יהיה בבת אחת שפטור:
לענין שבת עד שתנוח. פי' אע"ג דסבר ר"ל דבעודן בודו נתחייבו מודה הוא לענין שבת דאינו חייב עד שתנוח ונפקא מינה אם קלטה אחר או קלטה כלב שפטור:
ה"ג בנתונים בתוך ששה מוקרחים בתוך שדה תבואה או מקפת גדר דאמר ר' יוחנן כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2ce5bd96b20dfe39dfe8d7fd7c221d7e955ceac98e72a4d458170eed14810535