תני זרע רובה חייב כו'. — העיקר כגירסת הראב"ד. בפ"ד הי"ד ממעשר וכן בשנות אליהו כאן (דנטיעה אינה מבטלת מתורת חצר כדמוכח בעירובין בבלי כ"ג ב') אלא שגירסתן בסיומא: "הדא ילפא מן ההיא שאם זרע רובה פטורה והיא שתהא נעדרת" אינו מובן דאיך אנו למידין מההיא דר' נחמיה בזרע רובה שתהא צריכה להיות נעדרת דאם היא נעדרת בזה בלבד סגי והיא כגינה לר' נחמיה, לכך נ"ל להגיה "הדא ילפא מן ההיא שאם נטע רובה חייבת והיא שלא תהא נעדרת" וביאור זה שדרך לעדור סביב נטיעות ואם נעדרה רוב החצר מחמת הנסיעות הרי עדידה זו מבטלתה מתורת חצר כאלו לא היתה נטועה ואע"פ שרובה נטוע.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 3 · הלכה 4 · Integer 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cf33e7a7e80ec8255df5e59ab208c127dfcfd32d0ec8727900e32224170a8db8