מודה ר"ע לחכמים בלפת וצנונות שהן פסידין (פי' זה ששנינו במשנה ב' בעוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע דחייב אפי' ר"ע מודה בזה מפני שלפת וצנונות שנזרעין לזרע הן מתקשין כעץ ואינן ראויין לאכילה וגם הזרע שיוצא מהן אינו נאכל לכך צריך להפריש מהן תרומה ומעשר טרם שזורען לזרע) וחטין אינן פסידין? (פי' דהא נרקבין בקרקע) חטין יש להן גורן אחרת (פי' דחטין חייבות במעשרות) אילין אין להן גורן אחרת (פי' דזרע לפת וצנונות פטורין ממעשר כדתנן בסוף פרקין).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 5 · הלכה 1 · Integer 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cf33e7a7e80ec8255df5e59ab208c127dfcfd32d0ec8727900e32224170a8db8