אם במקום שרוב מכניסין לבתים בדא דתנינן טלו והכניסו כו'. — צ"ל: בדא תנינן טלו והכניסו לבתיכם לא יאכלו מהן עראי (פי' סמיך אסיפא דתנן לפיכך אם הכניסו לבתיהן אינן מתקנין אלא דמאי. ומאחר שרוב מכניסין לבתים ודאי שאינו מעושר הוא ויתקן ודאי) מכיון שאמר טול והכניס כמי שאמר לו הכנסתים לביתי ועישרתים על ידיך (כ"ה גירסת הגר"א) במקום שרוב מכניסין לשוק נאמן לומר לו לא עישרתי (פי' וצריך לעשר ודאי) ואינו נאמן לומר לו לתוך ביתי אני מכניסן (פי' לפיכך אם נתן לו תאנים והכניסן לביתו אינו מעשרן אלא דמאי) נתן לו כו' (ונוסח שלפנינו אינו מובן דפשוט שאין ע"ה נאמן לומר עישרתי ולא האמינו אלא בשבת כרפ"ד דדמאי).
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי מעשרות · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cf33e7a7e80ec8255df5e59ab208c127dfcfd32d0ec8727900e32224170a8db8