בתוס' ד"ה כשהחמיץ וכו' לא דמי דהתם ליכא טעמא דחמרא אלא חזותא לבד ולא חיישינן בחזותא וכו' כצ"ל:
קריאה במקור
מהר"ם על חולין · דף 26a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה וטעמא וחזותא וכו' ולמאן דלא גריס ברישא חסר קורטוב דהשתא לא קאי ר' יוחנן בן נורי אלא אסיפא כצ"ל:
בא"ד כלומר כי היכי דמודית לי ברישא וכו' אודי לי נמי בסיפא וכו'. ור"ל וכיון דקאמר כי היכי דמודית לי ברישא וכו' וברישא לא תלי מידי בטעמא כ"א בחזותא ולכך לא הזכיר בדבריו טעמא אלא מראה אע"ג דבסיפא תלי נמי בטעמא:
ד"ה התמד עד שלא החמיץ וכו' וא"ת לרב נחמן דחשיב ליה פירא וכו' כמאן לא כר' יהודה ולא כרבנן. פי' דהברייתא אתיא דלא כמאן דאי רבנן אפי' החמיץ לא חשיב פירא ומשיקו במים ואי ר' יהודה אע"ג דעדיין לא החמיץ כיון דסופו להחמיץ הוי פירא לרב נחמן ואין משיקו במים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9157fca9f37b5298c0e33db27518ea623bd02b643ab7ef5f1589c3963afb9130