רבי יוחנן בשם ר' ינאי אף מוציאין מן השני. זהו כרב חסדא בבבלי ר"פ הגוזל בתרא גזל ונא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו ממנו רצה מזה גובה רצה מזה גובה. ועמ"ש הרמב"ם לזה בפ"ה מהלכ' גזילה בהלכ' ד' וכתב הה"מ שם וכתבו קצת המפרשים שאפי' האכילו הגזלן אם רצה הנגזל גובה מזה שאכל גם רבינו לא חילק עכ"ל ומהכא מוכח בהדיא דאין חילוק ומעתה מבואר הוא דגם לענין נשתחרר העבד דחייב הוא לשלם הכל ואע"פ שהבעלים האכילוהו דסתם תרומה לא שייך בה יאוש דהחיוב להשבט הוא ועיין בדיבור דלעיל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 525bc56b66eef092eb3c96a51b53181d67775b7a1c84fbf47233ec12ad76d726