מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 8

תני אשתו של ע"ה טוחנת עם אשתו של חבר וכו'. הכי איתא בתוספתא ובפ"ק דחולין (דף ו' ע"ב) דמייתי הך ברייתא גריס אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ דמשמע שהתבואה של ע"ה היא וכדפירש"י ז"ל שם ובזמן שהיא טמאה אאשת חבר קאי דליכא למיחש שמא תשכח ותתן לתוך פיה דבר שאינו מעושר וכו' והתוס' שם הקשו על פרש"י דהא אסור לסייע ידי עוברי עבירה כדמוכח בס"פ הנזקין ופירשו בשם ר"ח ור"ת דבתבואה של חבר איירי ובזמן שהיא טמאה אאשת ע"ה קאי דכשמחזקת עצמה בטומאה אז נזהרת מליגע בתבואה וכו' ומהכא משמע בהדיא כפיר"ח ור"ת דמסיים בזמן שהיא טהורה לא תטחון שהיא מחזקת עצמה טהורה ממנה אלא דרש"י פי' לפי הגי' דהתם אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ דמשמע שאשת חבר היא מסייעת לה לטחון תבואתה ואי משום קושיית התוס' מההיא דהנזקין י"ל דהאי תנא דברייתא ס"ל כמ"ד התם דהואיל דרוב עמי הארץ מעשרין הן שרי לסייעה והא דאסור בזמן שהיא טהורה זה כבר תירץ רש"י בעצמו לפי פירושו דאאשת חבר קאי דהואיל וסתמא נוגעת היא חיישינן שמא תשכח ותאכל וכלומר נהי דלהאי מ"ד משום מסייע ידי עוברי עבירה ליכא מ"מ לענין אכילה אין לאשת חבר לאכול דבר שהוא ספק אם הוא מעושר כך נראה ליישב פירש"י לפי הגי' דהתם: