דתנינן תמן חבית מלאה פירות וכו'. עיין בדיבור דלעיל דמבואר הכל והא דרב חסדא דהכא דחייה בעלמא היא כלומר דמצינו למימר דחמה דנקט לאו דוקא אלא כדי שלא תאמר הואיל וההבל כובש יהא מותר וכדי לתרץ להאי דר' בא דחששו אפילו בצוננת אבל לקושטא דמילתא פת חמה בדוקא קתני וכדמוכח מהאי שנתבאר לעיל דרבא מייתי ראיה מתנור דכמון דכפת חמה וחבית פתוחה הוא ושרי משום דריחא לאו מילתא הוא לר' יהודה וא"כ לר"מ דס"ל ריחא מילתא דוקא בפת חמה וחבית פתוחה הוא דאוסר וכן לר' יוסי דאוסר בשל שעורים מפני ששואבות בפת חמה הוא דקאמר דבכה"ג היא שואבת ולא בצוננת וכן ההיא דר"ל דהכא דלקמן וקאמר דלא כר' יהודה וכדפרישית זהו למאן דס"ל לעיל דדמיא דינא דמתני' למתני' דמכשירין וכבר נתבאר לעיל דרבי מנא דהכא בשיטתיה דרבא דהתם קאי:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 525bc56b66eef092eb3c96a51b53181d67775b7a1c84fbf47233ec12ad76d726