מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 4 · הלכה 8 · Segment 8

תני בלול מעלה וכו'. מה דמחלק הכא בין דבר המקפיד על תערובתו לשאינו מקפיד ולענין העלאה זה הכל אליבא דר' יוסי כדי לתרץ דבריו דהובאו בהתוספתא עם דבריו דמתני' והרמב"ם לא זכר מחילוק הזה לענין העלאה דנהי דדינא דר' יוסי דמתני' כהלכתא היא וכחכמים דפרק דלקמן דאין התרומה מדמעת אלא לפי חשבון שבה מיהו הא דמחלק אליביה בענין העלאה אינו מוסכם בהתוספתא דגרסי' שם בפ"ה וכן היה ר"ש אומר כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה ספיקה מותר ולעיל שם קחשיב לתרומת הכליסין וחרובין שאין הכהנים מקפידין עליה והביא הרמב"ם לזה בר"פ י"ג דאותה התרומה שנפלה לחולין א"צ להגביהה ואם נפלה במאה בטלה במיעוטה והכל מותר לזרים אלמא דלא מחלקינן אלא בענין אם ספקה אוסר בדמוע או לא בין דבר שהכהנים מקפידין עליה או אין מקפידין אבל לענין שהבעלים מקפידין כל תערובתה או לא זה לא שמענו ואיפכא משמע דאם היא תרומה שהכהנים מקפידין עליה לעולם אוסרת וצריך להעלותה אם יש כאן אחד ומאה ואם מעלה אותה הותר השאר ולא תליא בהקפדת הבעלים מידי ולא קאמר הכא אלא אליבא דר' יוסי דהתוספתא וחכמים פליגי עליה בזה כמו שהבאתי בפנים:

סליק פירקא בס"ד