ולית הדא פליגא על דריש לקיש וכו'. משמע מהכא דלר' יוחנן דס"ל דאתי דיבור ומבטל דיבור וק"ל כותיה בעלמא לא צריכין להאי אוקימתא בששינה את שליחותו ומפני כך השיג הראב"ד שם בהלכה ט' על שהצריך הרמב"ם ששינה השליחות דאז יכול לבטל וכתב עליו מה ראה זה המחבר שפסק כר"ל שלא העמידו בירושלמי את המשנה בשינה וכו' וכבר בארתי לזה לעיל בפ"ק בהלכה א' ד"ה ישראל שאמר ללוי כור מעשר יש לך בידי דטעמיה דהרמב"ם דלא סמיך אסוגית הש"ס דהכא בהא דמוקי הכי לר"ל דוקא אלא כדמוכח מדר' יוחנן גופיה בפ' הזהב (דף מ"ט) ומדלא מחלק הש"ס דהתם אליביה כדמחלק הכא בפ"ק בהאי דינא דר' יוחנן ומייתי ראיה ממתני' דידן ביטל וכו' ש"מ דלא ס"ל סתמא דהש"ס דילן לחלק כן אלא העיקר הוא לחלק בדין שליחות דתרומה בין אם לא עשאו שליח בפירוש אלא דנעשה כשלוחו לתרום כדמיירי לעיל בדינא דר' יוחנן דאז יכול לבטל השליחות לעולם ובין אם עשאו שליח בפירוש כדמיירי מתני' דבזה אינו יכול לבטל שליחותו גבי תרומה אא"כ בששינה השליח שליחותו וביטל הבעה"ב קודם שתרם השליח ועיי"ש במה שנתבאר מזה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 525bc56b66eef092eb3c96a51b53181d67775b7a1c84fbf47233ec12ad76d726