קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ולא מחסיל. כלומר ר' יוסי לא סיים הטעם אך ר' יונה סיים הטעם דכשלקט יביא בעצמו נראה ליתר בקריאה לכן אין ניתר ע"י שליח שלא יקרא:

א"ר מנא. אף דר"י לא סיים הטעם בעצמו אך אמר דכוותיה שממנו מוכח דהטעם כן. דכשאמר ר' הושיעיה הטעם הזה הקשה ר"י ואמר מתני' פליגא כו':

וקיימיניה. כלומר ומתרץ ר' יוסי דמתני' מיירי דבשעה שהפריש הי' בדעתו למכור נמצא לא היה ראוי מעולם ליתר בקריאה לפ"ז מוכח הטעם דר"י ג"כ כנ"ל:

והתנינן. ופריך מיבש האילן. וס"ד דיבש בשעת הבאה ובשעת לקיטה היה ראוי לקריאה. ותי' שגם כן היה יבש בשעת לקיטה:

וקרייה מעכבת. בתמיה ותי' בעינן ראוי:

לקטן לשלחן ביד אחר. דהיינו ע"י שליח וחלה השליח לא ישלחנו ביד אחר. כלומר השליח לא יעשה שליח אחר דשמא נמלך בעה"ב:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 31b81a48a4e56c315d9e4b84d1a7e30eb7afe4035b26d0f45dc15082c6627bec