ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 2

גמרא. ר' יונה מוקי מתני' דתני ואם אמו מישראל מביא וקורא. נהי דיכול לומר לאבותינו עכ"פ איך יאמר האדמה אשר נתת לי:

ומוקי גר מבני קיני. כשאמו מישראל יכול לומר שניהם דבני קיני לקחו חלק בארץ לכן מביא וקורא. אבל גר אחר אף דאמו מישראל אינו קורא. ומקשה לאוקימתא דר' יונה מברייתא דתני בפירוש בני קיני חותן משה מביאין וקורין ואע"ג דאין אמן מישראל לכן מוקי ר' יחזקאל באופן אחר משום דרש בר"י. ור' חזקי' פליג ואומר מ"ט דתני במתני' דגר מביא ואינו קורא הרי בפרשה ביכורים כתוב והגר. ומוקי הגר דקרא בגר קיני חותן משה ואף דאין אמו מישראל מו"ק ומתני' בגרים דעלמא מביא ואינו קורא וכשאמו מישראל מביא וקורא דסבר א"צ לקיים רק כתוב אחד ר' יוסי מוקים מתני' דתני ואם אמו מישראל מו"ק כגון נכרי שבא על בת ישראל שהולד ישראל גמור ואין חוששין לזרע האב כלל אז גר כזה מו"ק. אבל גר שבא על בת ישראל בנו אינו מו"ק. ור' יונה מפרש משום ר' חייא בר בא להיפך דווקא גוי שבא בעבירה על ישראלית ע"ז תני במתני' ואם אמו מישראל מו"ק דאז צריך אמו ישראלית משום דאביו גוי גמור אבל גר בן גר א"צ אמו מישראל דגר שני לעולם מו"ק. ומקשה ר' זריקא איך יאמר גר בן גר לאבותינו. וכי לגרים נשבע הקב"ה וגר בן גר מה בכך הא כשאין אמו מישראל אין לו שום צד זרע אברהם. וע"ז תני בשם ר"י דאברהם קרוי אבות הגרים ופליג אמתני'. גמרא. בת גר זכר פסולה לכהונה כבת חלל זכר אף דאמה ישראלית כו' וכולהון מקרא אחד דורשין. ר"י דריש זרע בית ישראל והיינו האב יהיה ישראל וראב"י דסבר אף אם אמה מישראל דריש מזרע אפי' מקצת זרע ישראל. ור"י דאמר דהורתה ולידתה יהי' בקדושת ישראל דריש מי שנזרעה בישראל ורשב"י דריש בתולות שנזרעו בתולותיה בישראל שנתגיירה פחותה מבת שלש שנים ויום א' הלכה כר"י דכשנולדה בקדושה כשירה אף דאב ואם גרים אך כהנים נהגו קדושה בעצמן כראב"י: