ומשני מתני' דהכא ר"מ והתם רבנן. דתנן כל הטעון ביאת מים מד"ס (פי' היינו סתם ידים דגזרו עליהן שניות וצריך נטילה) מטמא קודש כו' ומותר בחולין ובמעשר דר"מ. נמצא סבר ר"מ דאין טעון רחיצת ידים למעשר:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחכמים אוסרין במעשר. והשתא אתי מתני' דתני נוטלין לידים למעשר כרבנן. ופריך ולא שמיע דשמואל דמחלק. לרבנן דסברי למעשר צריך נט"י דוקא כשרוצה לאכול מעשר. אבל כשרוצה ליגע א"צ נטילה. ולפ"ז לוקמי מתני' דהכא נמי כרבנן וכגון שרוצה ליגע דלתרומה צריך נטילה משא"כ במעשר א"צ נטילה כשרוצה ליגע והא דתנן נוטלין למעשר כשרוצה לאכול:
ומשני דליתא לדשמואל לחלק במעשר בין אכילה לנגיעה דהא הטעם דגזרו במעשר משום סרך תרומה דמעשר שווה בקדושה כמעט כתרומה וכמו שמצינו בתרומה שאין שום חילוק כך לא שייך לחלק במעשר:
ופריך והתנינן חולין. דתנן שם נוטלין לידים לחולין כו' וכי יש שום הוי אמינא דבחולין ג"כ לא נחלק בין אכילה לנגיעה דכי יש בחולין משום סרך תרומה ומשני דבאמת גם בחולין לא נחלק בין אכילה לנגיעה דצריך תמיד נטילה. דהכא בחולין שנעשה ע"ג קדש. ושייך נמי משום נטילת סרך תרומה:
ופריך ולא כחולין הן. כלומר דבמסכתא חולין פליגא רבנן אדר"א בר' צדוק וסברי דכחולין הן:
ומשני תיפתר אי כרשב"ל דאמר משום ר"מ הידים תחילות לחולין ושניות לתרומה. פי' דמצינו ידים שהן תחילות. כגון שהכניס ידיו לבית המנוגע וסבר דצריך נטילה אף בנגיעה דכל חולין. ומתני' דתני נוטלין לידים לחולין אתיא כרשב"א או מתני' כר"א בר' צדוק ובחולין שנעשה ע"ג הקדש דהוא סבר כתרומה דמי שמטמא שנים דהיינו ראשון ושני ופוסל השלישי כמו תרומה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 31b81a48a4e56c315d9e4b84d1a7e30eb7afe4035b26d0f45dc15082c6627bec