ה"ג נטמאו. כשנטמא בעזרה תני מתניתין דא"ק ע"ז תני רשב"י הטעם. ואמרת ושמחת. מכאן שהאמירה יהא על השמחה. אבל כשמנפץ אותם אין כאן שמחה לכך אף דהגיעו לעזרה אינו קורא:
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 1 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולקח הכהן דמ"מ משמע אף דאינן נאכלין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 31b81a48a4e56c315d9e4b84d1a7e30eb7afe4035b26d0f45dc15082c6627bec