תרתי למה לי צריכא כו'. [כיצד מערימין על הבכור להפקיעו מכהן:
קריאה במקור
רבינו גרשום על תמורה · דף 10b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי תניא האי לקדושת דמים. דהא דתני שאם ילדה זכר הוא עולה לא לגופו ממש להקריבו אלא למוכרו וליקח בדמיו עולה. אבל לגופיה לא קדיש עובר מי אלימא כו':
א"ל אין והתנן כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדישן כו'. דהני לא הוה אלא קדושת דמים ואי לא נפדו פטורין מן הבכורה:
א"ל. ר' זירא הא מני דוולדי קדשים במעי אימן לא עבדי אלא אבראי עבדי]:
ר' יהודה היא דאמר וולד עושה תמורה. ולעולם הא בעוברי קדשים מיירי:
האמר ר' יהודה אברין לא קדישי. למיקדש כוליה הלכך לא עבדא תמורה (ומתניתא) ותנא קמא דר' יוסי [דמתני'] היינו ר' יהודה כדקאמר בברייתא לקמן [הא מודי ר' יהודה לי מן באבר שהנשמה תלויה בו דאם אקדישה הקדישה כולה. ולעולם בוולדי קדשים מיירי]:
איתיביה מקדישין אברין ועוברין. אלמא עובר קדיש הא נמי בוולדי קדשים מיירי:
אי בוולדי קדשים אמאי תני מקדישין. הא קדישי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 55b226a64ae509dbbaf76bce13dca3adadced64221cda0fc5d5fddf95753b34f