אפי' חוץ למחתרת אין לו דמים. לפי שממונו של אדם חביב עליו כגופו בהגמי"י (הל' גניבה פ"ט) כתב וז"ל הר"א ממיץ היה מדמה ענין המסור לבא במחתרת לפי שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ולכך מותר להרגו כדאמרינן בפרק הגוזל אחרון רב כהנא שמטיה לקועה דההוא מסור עכ"ל סמ"ג לאוין סי' ק"ס וכן איתא בירושלמי פרק בן סורר ומורה דכ"ו ע"ג עכ"ל וצ"ע שלא נמצא כלל בירושלמי בפרק בן סורר ומורה מענין זה וצריך לדחוק דכוונתו על ההיא ירושלמי דממונו חביב עליו כגופו ומעתה גם במסור שרצה למסור ממונו אין לו דמים כשהרגו דממונו חביב עליו כגופו. ומהתימה מבעל שמן כתית למנחה (דנ"ב ע"ב) שכתב וז"ל חזקה שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ומזה למד הירושלמי שגם מוסר ממון חבירו רשאי להרוג אותו מן התורה. ועיין בירושלמי פרק בן סורר ומורה הובא גם בהגמי"י בסוף הל' גניבה ותימה לענ"ד על הפוסקים בח"מ פי' שפ"ח שלא הביאו דברי הירושלמי הללו עכ"ל. ואדרבה תמה אני עליו דהא לא נמצא כלל בירושלמי מזה וגם אם היה מבואר כן בירושלמי אין תימה שלא הביאו אותו הפוסקים כיון דדין זה ברור ופשוט בבבלי ב"ק (קי"ז ע"ב) וכמ"ש ה"ה והב"י וז"פ:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 8 · הלכה 8 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7831d0f2aff5596de847ddfd41e16fbf7a088fa1d04c15f29e9e20a97968ee1b