מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 1

לתנופה ולהגשה. בפ"ה דמנחות קחשיב במתני' יש טעונות הגשה ואין טעונות תנופה הגשה ותנופה תנופה ולא הגשה לא תנופה ולא הגשה וכו' ואין בכל המנחות שטעונות שתיהן אלא מנחת העומר ומנחת קנאות והטעונות שתיהן והן מנחת יחיד כגון מנחת קנאות עיקר התניפה בבעלים היא והכהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניפין וכן הדין בכל המנחות יחיד הטעונות תנופה כדאמרי' שם בגמ' דף סא ע"ב ועי' בתוס' שם ד"ה כהן מניח ידו תחת יד בעלים וכו' והגשה בכהן הוא כדאמרינן בפ"ב דסוטה דף יד ע"ב דמייתי הברייתא דספרא סדר מנחות כיצד וכו' ומוליכה אצל הכהן וכהן מוליכה אצל המזבח ומגישה בקרן דרומית מערבית וכו' וקומץ וכו' וכן הביא הרמב"ם בפי"ג ממעשה הקרבנות בהל' ודיני התנופה יב מביא לעיל בפ"ט ע"ש וכן הוא במנחות הטעונות תנופה וביאר שם שאין האשה מניפה חוץ מהסוטה והנזירה בלבד. ודע דהתוס' בפרקין בדף ע ע"ב כתבי בד"ה לקמיצה ולהקטרה וכו' וכן תנופה והגשה א"צ בהן כהן במנחה לפני הקמיצה וסותרין דבריהם בעצמן במה שכתבו בפ"ק דמנחות דף ט' ע"א על הא דדריש התם והביאה אל בני אהרן הכהן וקמץ מקמיצה ואילך מצות כהונה וכו' וכתבו הגשה ותנופה נמי בעו כהונה שאין זר קרב אצל המזבח אלא הכא בד' עבודות שבמנחה איירי שמתחילין משעת קמיצה. והד' עבודות הן קמיצה ונתינת קומץ בכלי שרת והולכה והקטרה. וא"כ מ"ש כאן א"צ בהו כהן קשה הוא. והתי"ט הביא דבריהם ולא כתב בזה כלום. ואין לפרש דבריהם דכאן אלא לומר דהאי א"צ שכתבו ט"ס הוא וצ"ל אין מעכב בהו כהן לענין שאם עשאן זר לבדו כשירה אבל לכתחלה בעו כהונה. א"נ לפרש דא"צ לעכב קאמרי וכלומר שהרי עיכוב דכהונה לא נאמר אלא מקמיצה ואילך וא"כ תנופה והגשה לא מיקרי עבודה שיוכל ללמדם מקרא דלהקריב:

הדרן עלך פרק הקורא למפרע