העושה נר ומנורה לבה"כ עד שלא נשתכח שם הבעלים מהן וכו'. בבבלי פ"ק דערכין ד"ו ע"ב מחלק בין ישראל שהתנדב מנורה או נר לבה"כ דאסור לשנותה לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר ובין נכרי שהתנדב דעד שלא נשתקע שם בעלים אסור לשנותה אפי' לדבר מצוה דנכרי הוא פעי. ומיהו זה נלמד מכאן שאם שם הבעלים חקוק עליהן דהוי כמי שלא נשתקע שם הבעלים מהן כדאמר ר' יוחנן בהדיא ולא הובא זה שם וזהו בשל נכרי ולהכי מייתי עלה כהדא אנטונינוס וכו' דתליא באלו דיעות החולקין אם נתגייר אנטונינוס א"כ הויא כשל ישראל והיה מותר לשנותה לדבר מצוה ואם לא נתגייר הויא של נכרי ואסור לשנותה כל זמן שלא נשתקע שם הבעלים או אם היה שמו חקוק על המנורה. ומהברכה אשר בירך רבי יש ללמוד דס"ל לרבי שאסור לשנותה ולכן בירך אשר נתן אלהים בלבו לעשותה ויהא זה תמיד בבה"כ. ואפי' למ"ד דנתגייר אנטונינוס י"ל דאפשר דכשהשם בעלים חקוק עליה לעולם אסור לשנותה ואפי' בישראל וכך היה המעשה ובירך רבי על כך דאל"כ מאי רבותיה אלא דנראה דמשום הכי בירך רבי האי ברכה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2585a6cc1b15f4b5d559e695240546e0d7db6c4ba8044b70b1a2f60add113ea2