שבתא קבעה נפש' דא"ר כשם שהשבת קובע' למעשר כך קובע' לקידוש. פי' דלא אזלי' בתר תחלת סעודה דהיא סעודת חול אלא נעשה ממילא סעודת שבת והנה בביצה פליגי ר"א ור"י דהאוכל בע"ש וחשכה לו ר"א אומר יגמור ור"י אומר לא יגמור ואיכא למימר דפליגי אי יגמור בשבת אבל במ"ש לכ"ע חוזר ממילא להעשות סעודת ארעי' ולכן סבור מיני' דמ"ש נמי קובעת להעשות סעודת חול אבל ר"נ פליג התם וס"ל דבמ"ש אומר ר"א יגמור ועלה קאי ר' יהושע ואמר לא יגמור במ"ש והיינו משום דלא נעשה סעודת חול ממילא ולכן מסיק דמ"ש אינו קובעת ודוק. והנה ר' יהודה דאית לי' דבעי' עקירת השולחן ממש לטעמי' אזל דס"ל בביצה התם דשבת אינו קובע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו ולא הוה כסעודה קבועה דסעו' קבועה קובע אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו ודוק:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על פסחים · דף 105a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וה"מ לענין מיפסק דלא מפסקי' כו' ושתי' נמי לא אמרן כו'. ופרשב"ם דלענין אתחולי קאי דמיא שרי אפי' להתחיל ולמד כן מדקא' ופליגא דר"ה כו' ומנ"ל להש"ס דלמא התם בהתחלה איירי אע"כ דלאתחולי נמי שרי ומתו' ק' המרש"א והשתא לא ס"ל להרשב"ם כמסקנת התוס' דדוקא בהתחיל בהיתר דאל"ה אסור לשתות מים שגוזל קרובי המתי' ועי' ברא"ש וטעמא נ"ל שהמתים הולכי' אל הנהר קודם שנכנסי' לדין דוגמת החיים שהולכי' ביום הדין שלהם אצל הנהר לומר תשליך ולעורר חסד עליון הנמשל למים והא"ש מ"ש תו' מעי"כ מפני שכ' מג"א בהל' י"כ בענין הזכרת נשמות והדלקת נרות לנשמת המתים בי"כ שגם הם נידונין בי"כ וא"כ יש טעם לאסור שתי' מים בעי"כ אחר מנחה כמו בשבת וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3ea788498b57001a7973d60c308d690e48b36427afc0c70813ff102f9bdc551f