גמרא שהתירו לו חכמים קתני דאזיל כו'. נראה דדייק ממלת לו דמשמע דוקא לו דאזיל כו' ולא לאחר וכדממעטינן בקדושין (טו) מלו דהענקה וכן בש"מ אמנם לפמש"כ לעיל (ז ב) בתד"ה מאי ע"ש כמו כן שהתירוהו משמע מיעוטא. לכן נ"ל דט"ס הוא וכצ"ל מי קתני שהתירו חכמים בלא כינוי. אח"ז מצאתי בריטב"א שהביא די"ג שהתירו:
קריאה במקור
רש"ש על מועד קטן · דף 14b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ודחי עשה דיחיד. דכתיב אבל יחיד כו'. אין לומר דכוונתו על מלת יחיד לראיה להא דק"ל עשה דיחיד דהתם ר"ל על בן יחיד כדפרש"י שם. וגם לזה לא נצרך ראיה. וע"כ צ"ל דמייתי ראיה להא דק"ל עשה ה"ל יותר להביא מקראי דיחזקאל וכמו שהוא בנ"י ורש"י שם:
תד"ה ואי לא ציית. תימה כו' מיהו פריך שפיר. תימה דלפום פירכא דאביי אכתי יוכל לפשוט מהא דכ"ג דנין אותו כמש"כ התוס' לקמן וא"כ דיחויא דנחתינן לנכסי' עדיפא טפי ועמש"כ לעיל (י):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34df3038826856e7fb1dd98152947ed4f920fe8022cdb57989a075f95e38be68