רש"י ד"ה מקבלי קיבולת. ואמרי היום בשבת יהיב להו. לכאורה לפי טעם זה אמאי שרינן להשכיר שדות לנכרים משום דאריס אריסותיה קעביד בספ"ק דע"ז. ודוחק לומר דשמואל אתיא כרשב"א דשם נגד סתם מתניתין דהתם (עי' בתוס' כאן) ועמש"כ לקמן (בע"ב). והתוס' שם בד"ה אריסא כתבו בשם ר"י טעם אחר ע"ש:
קריאה במקור
רש"ש על מועד קטן · דף 12a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אבל אי איכא כו'. לאותן פועלים כו'. כצ"ל:
תד"ה אמר. דקא אסר התם מרחץ במשנה משמע הא שדהו שרי. במשנה שם מפורש דמשכירין שדות. אלא דל"ת דהיינו משום דאמרינן ליה וציית וכדאיתא התם לרשב"א. לכן הוצרכו לדיוק דמרחץ:
בא"ד וכדר"ש דאמר כו' אסורין בימי אבלו אבל במועד דהוי דאורייתא או כעין דאורייתא הקילו וכ"ש שיש להן להקל בשבת כו'. כ"נ דצ"ל:
גמרא משום דמישחא נפיש פסידא. פרש"י דמישחא יקיר. ועי' בנזיר (לא ב) דבגליל חמרא עדיף ממישחא וע"ש ויש לפרש כאן דמישחא מתקלקל יותר:
גמ' שם הלכות מועד כהלכות כותים למאי הלכתא כו'. כצ"ל וכ"ה ברי"ף וכצ"ל ברש"י:
רש"י ד"ה ואין למידין. כמו בכותים דלא אמרינן כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34df3038826856e7fb1dd98152947ed4f920fe8022cdb57989a075f95e38be68