תד"ה יש. ואותו חולק על הש"ס שלנו דאריו"ח כו' אע"פ שאמרו אין אבילות בשבת כו'. שם איתא במועד. אלא שהתוס' כתבו שם דאין סברא להקל בשבת טפי ממועד. אבל מדוע לא הביאו מהא דרב יוסף דאמר משמיה בשבת גופה דברים שבצינעא נוהג. ואולי דס"ל דר"י עצמו למד ג"כ מהא דאריו"ח במועד. ועי' לקמן בתד"ה הכי אריו"ח:
קריאה במקור
רש"ש על מועד קטן · דף 23b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה מאן. ולאבילות שינהג בשבת מה שנהג אתמול. בדבור דלעיל משמע דמילי דפרהסיא לכ"ע אין נוהג:
בא"ד משום שמחה דכתיב בהן כדפרישית. אולי צ"ל כדאפרש והוא לקמן בסה"ד:
תד"ה ואין מברכין. ויל"פ דבגימ"ל קאמרינן דא"מ עליו כו'. כצ"ל. ור"ל דיש שלשה בצירוף האבל:
שם בא"ד ואין מזמנין עליו עמהן כו'. כצ"ל:
בא"ד פי' בקונט' כו' ואינו מברך א"צ לברך משמע כו'. כצ"ל ותיבות בהמ"ז למחוק. או דצ"ל ברכת המוציא:
בא"ד ומיהו אדקאמר בר"פ מ"ש התם תוך ד"א כו'. כצ"ל ותיבות למ"ד למחוק:
בא"ד ועוד דאמרינן לקמן הן עומדין כו'. ר"ל לקמן שם בברכות (יט):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 34df3038826856e7fb1dd98152947ed4f920fe8022cdb57989a075f95e38be68