מהר"ם לשון תוס' והיינו דוקא דאיתחזק בתרי שמי בשני המקומות חד במקום הכתיבה וחד במקום הנתינה דהא לא קתני אלא כשהיו לו שני שמות אחד ביהודה וא' בגליל דאותן שבגליל לא יכירו שם דיהודה ויאמרו שלא גירש ואיכא לעז אבל בהוחזק בשני שמות במקום אחד כשר בדיעבד אפי' בא' מהן ואפי' בחניכה דהכי מסיק לקמן בדברי הר"ן:
והיינו דלא כרש"י שהוא פי' לא איתחזק ואפי' נודע לאחר זמן כו' משמע דאי ידעינן השתא שיש לו שם אחר במקום אחר ואפי' לא איתחזק הכא בתרוייהו שפיר מיקרי איתחזק ופסול אפי' בדיעבד אם לא כתב כל שום ולקמיה שקיל וטרי בהכי מן הירושלמי ואסיק כפי' רש"י: