ואילנתית כברייתא מותרת פי' המורה שלא הי' תחלה יין ביד גוי אלא לקחה עשוי' מיד ישראל מותרת בהנאה דתו לא מנסך לה ונ"ל שגם בשתייה מותרת אי קים לן דהיא היא שקנה מישראל ואי לא קים לן בגוה דחיישי' דילמא אחריתי הוא אסורה אפילו בהנאה דשמא עיין דגוים היא זו. ולפי פתרון המורה יש לדקדק דוקא אילנתית שקנה הגוי מישראל מותרת דלא חזיא לנסוכי אבל יינומילין שקנה הגוי מישראל אסורה משום דחזיא לנסוכי שמפני הדבש שעירב בו לא בטל מתורת יין ולאפוקי מישראל שאומר שכיון שאין ראוי לנסכו ע"ג המזבח אינו ראוי לנסכו לפני ע"ז ואין בו משום יי"נ תדע דלא אמרי' הכי דהא יין מזוג פסקי' הילכתא לקמן דיש בו משום יין נסך והא אינו ראוי לנסכו ע"ג המזבח ואפ"ה תערובת המים לא ביטלתו מדין יי"נ הכא נמי תערובת הדבש לא ביטלתו מדין יי"פ ואע"פ שאינו ראוי לנסכו ע"ג המזבח:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על עבודה זרה מהדורא תנינא · דף 30a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על לגבי רשמעון בן ירוד הוא אחיו של ר' יהושע בן זירוד המוזכר בפ' הכל שוחטין ואע"פ שאותו היה בדורו של ר' יחנן שיהי' זה בדורו של ר"ל:
וסליק [חמרא] עלוי פרוונקא השליח יקרא פקונקא כדאמרי' קיינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא וכדאמרן בהלכתין דלעיל פרוונקא דאישתא צמירתא והא בפ' תולין את המשמרת משמע שהיא כיסוי הכלי של יין ונ"ל שזה כמתפרש כסוי בב' גרסי' ולא בפ' ומצאתי בערוך המטפחות והחריטים תרגומיני' ברונקי' ומחביא א"כ ברונקא היא בב' היא מטפחת שמכסין בה את כלי היין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid, Lemberg, 1861
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 77d2276d5302f20973d45330058ac92b21f0c1ff452478806e9c3e3f6fbc42b4