קריאה במקור

קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 261

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כיון דאלים כחה למכור שלא בב"ד. ולפיכך בשאר חובות בע"פ לא חשבינן בחזקת הבע"ח ומהימני יתמי לומר פרענו:
2
ואפי' מאן דלית ליה דר' יוחנן מודה הכא. לכאורה דברים אלו אך למותר גם בתוס' דהא אליבא דר"י אנן קיימינן. אלא שלשיטת הרי"ף כמו שהביא רבינו בפ"ק דב"מ סי' מ"ד בביאור דבריו בשם הרמב"ן דלא אמר ר' יוחנן אלא במקום שאין כותבין כתובה ע"ש. ע"ז מסיק דאי מהימני לומר פרעתי מה הועילו חכמירם בתקנתן:
3
מדשתקה עד השתא. וקשה א"כ למה דבעי למימר דטעמא דר"י סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל אלמנה להביא ראיה הא לא שייך הך טעמא דשתקה דהא ר"י איירי שמכרה נכסים ואית לה למימר דלא שתקה דמכרה למזונותי' וי"ל דס"ל לרבינו דבכה"ג נמי שיכולה לכתוב למזונות מכרתי ומדלא כתבה הוי כמו שתקה. ובתוס' תירצו דר"י ס"ל במקום שכותבין כתובה נאמנים היתומים לומר פרעתי כי אם במקום שאין כותבין מטעם מה הועילו תכמים בתקנתן. אבל הכא לא שייך הך טעמא במזונות שעברו שהרי היא יכולה לתבוע כל שמה תחילת מזונות הבאין:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8