קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 281

ותני עלה ומתכסין בכסותי. וודאי אי מתכסן בכסות עצמן ליכא למבעי דצריכה מעשה ידיה כי מי יחוש להלביש אותה כמו אשה מבעלה דכתיב כסותה לא יגרע:

מעשה ידי הבת של מי. וא"ת מתני' היא האב זכאי בבתו במעשה ידיה. וי"ל דהאיבעיא אזלי אבת הניזונת מן האחין מכח תנאי ב"ד מעשה ידיה לעצמה או לאחין:

הדא אמרה זנה ומעשה ידיה לבעלה. ועד שלא נשאת זנה ומעשה ידיה שלה: @11ה"ג

דמתניתין בחוב קא אכלה. אבל בנן נוקבין דאכלי מתנאי ב"ד. י"ל דמעשה ידיה לאחין:

מפרש טעמא. דאין מעשה ידיה לאחין מקרא והתנחלתם:

מסתבר שאם גרשה והחזירה כו' עד אינה עמו. הן הן דברי רשב"א עיין בהר"ן: @11ה"ג

אבל המקבל עליו לפרנס אין הרפואה בכלל. וכן מוכח מפירש"י בפ' הניזקין (גיטין דף נ"א) שפי' שם מזונות של חמש שנים מקרי קצובים ולעיל פ' אע"פ (כתובות דף נ"ט) קרי לה התלמודא מזונות לא קיצי ובחידושי רשב"א בגיטין תופס לרש"י בקושיא זו. וע"פ מ"ש רבינו ניחא דוודאי מזונות דהתם של האשה אין להם קצבה דרפואה בכלל. אבל חמשה שנים שמקבל לזון בת אשתו אין הרפואה בכלל. אבל להתוס' לעיל בדף נ ב' ד"ה ומאי עלייה דרפואה בכלל אם קיבל עליו לזון בת אשתו חמשה שנים וודאי קושיית הרשב"א במקומה עומדת: