אלא מנה ומאתים. משמע דבין גר בין קטן אם נשאה כשהיא בתולה יש לה מאתים. וקשה הא עכשיו בעולה היא וצ"ל כיון דכתובתה בידה ה"ל להתנות דלא יתן לה כי אם מנה וכל שלא התנה תנאי ב"ד שתגבה מאתים. אבל בחרש או שוטה שנשאו נשים ואח"כ נתפקחו או נשתפו איכא למימר דבזה לא תקנו ואין להם אלא מנה מדלא תני להו במתני' וכ"פ בשו"ע סי' ס"ז. והרמב"ם פסק דבגר אין לה אלא מנה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 240
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וממשעבדי לא גביא דהוי ליה שטר מוקדם. וקשה תיפוק ליה דהאי שטרא חספא בעלמא הוא. וי"ל משום קטן צריך האי טעמא. משמע מזה דלא גבי כלל ממשעבדי אפילו לאחר שהגדיל וכ"ה ברמזים ומ"ש בטור ממשעבדי שמוכר בקטנותו אין טורפין ט"ס הוא כמ"ש הב"ח: 0הדרן עלך הכותב
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8