ולענין כתובה עומד בתנאי כי היכי דאם נדרה אח"כ תצא שלא בכתובה. בפרש"י שלפנינו לא ראינו והועיל רבינו בסברא זו להשיג על דברי הרי"ף שהביא בספרו שינויא דרבה ורב חסדא ללא צורך דהמה צריכין לתרוצם לשמואל אבל לרב בלאו הכי ניחא וכפרש"י וליכא למימר דנ"מ גם לרב בקדשה סתם וכנסה סתם מהני טעמי לזה כתב רבינו דלהך דינא נמי לא הועיל דלענין גט לא גרע מקדשה ע"ת וכנסה סתם כמ"ש בסמוך ולענין כתובה אין לה כי היכי דאם נדרה אח"כ תצא שלא בכתובה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 180
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופי' רב אלפס טעות אשה אחת. אבל תוס' בד"ה אלא טעמא. גם בתוס' ד"ה לא תימא כפי מ"ש מהרש"א שם ביבמות דף ק"ז אינם מסכימים כי אם לפרש"י דוק ותשכח:
ה"ג ודייקינן לה מדקתני בטעות אשה אחת ובעל. כל זה לשון הרי"ף. ורצונו מדתני עולא קידש על תנאי ובעל ולא קתני קידש על תנאי וכנסה אלא בעל לאלתר משמע ואשמועינן עולא דלרב אפילו בטעות אשה א' צריכה גט לאפוקי מסברת רבא: @11ה"ג
והא דאמרי' שבועל לשם קדושין היינו בדאיכא עידי יחוד. ועד"ז יש לפרש הא דאמר אביי לא תימא אחולי אחליה לתנאיה ולא בעינן עידי יחוד אלא טעמא דרב אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וצריך עידי יחוד: @11ה"ג
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8