קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 228

אפוגמת כתובה. ע"כ לשון הרי"ף:

ומיהו היכא דפטרה בהדיא מן היורשין מודה אבא שאול. דאבא שאול לא פליג אתנא דמתני'. מדלא קאמר נמי אבל מה אעשה אפילו היכא דפטרה בפירוש מן היורשין:

ובהא פסיק רב נחמן כאבא שאול. לאפוקי מדשלח ר' זכאי למר עוקבא ואינך אמוראי אבל לא לאפוקי מתנא דמתני' איצטריך כי הם לא פליגי אהדדי ומר אמר חדא ומר אמר חדא:

מיהו ר"ת פסק כאבא שאול אפילו פטרה בהדיא מן היורשים וכן דעת תוס'. ועל שבועות אפטרופסת צריכה היא לישבע שמא התפיס לה בעל צררי או תפסה מעצמה וזה נכלל באמרו הבא לפרע מנכסי יתומים צריכין לישבע. ואפי' בלא גלגול. אבל ליכא למימר כיון דפטרה בפי' מודה דאין יכולים להשביע. אלא ע"י גלגול משביעין אותה. דהא מסיק רבינו לעיל בסי' י"ח בשם ר"ש נרבונ"א דהיכא דפטרה בפי' אין יכול לגלגל. אע"כ צ"ל דכנגד היתומים לא מהני הפטור א"כ בלי גלגול צריכה לישבע. זהו שיטת רבי' לר"ח. אבל הריטב"א בתשובה הביא ב"י שיש לו שיטה אחרת מה דס"ל לר"ת בזה ע"ש:

ה"ג וכן דעת התוס' ודעת ר"ת ז"ל. עי' בתוס' דף פ"ח ד"ה לאפוקי: