כגון שהיא עצמה אכלה דבר איסור. וא"ת מאי שנא נודרת ואינה מקיימת דהפסידה כתובתה משום בניו ה"נ כשאוכלת דבר איסור כגון דם וחלב תפסיד כתובתה משום בניו מפני שהיא חייבת כרת. וי"ל דרבינו ס"ל כשיטת ריב"א בריש יבמות ד"ה אשת אחיו. דאין היא וזרעה נכרת כ"א גבי עריות דכתיב בהו כרת וערירי ע"ש:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 178
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
היאך יפקיע ממונא בעד אחד. אבל לענין איסור החכם נאמן וטמאה היא כ"פ בי"ד סימן קפ"ה. והרמב"ן כתב שקבל שכן הדין בכל עד מפי עד אם בא הראשון וכפר אין השני האומר משמו נאמן. ובשו"ת רמ"א סי' ס"ו מסיק דווקא באיסורי דאורייתא אבל בדבר שהוא בדרבנן דהשני נאמן ע"ש. לדבריו צ"ל הא דקאמר הכא פלוני חכם טיהר לי את הכתם לאו דוקא כתם שהוא מדרבנן. אלא דם על עד הבדוק:
והעידו עדים שבאותה שעה לא היה פלוני בעיר. וה"ה אם היתה אומרת שפלוני ראה כתמי בפני שני עדים והעדים כפרו אותה:
בעלה לוקה עליה משום נדה. עיין שו"ת רמ"א סי' ב' למה לא קתני דהיא עצמה תלקה:
בעון נדרים בנים מתים. ומטעם זה אם הוא פרוץ בנדרים כופין אותו להוציא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8