קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 237

בגרושה מפרשא הך בבא. דאז מורשת ליורשים ממון שאין עליו שבועה דהא בעל פוטר אותה משבועה:

ואף אם פגמה כתובתה מן היורשין כו'. פי' אפי' אם מת הוא ופגמה כתובתה מן היורשין שאמרה להם קבלתי מידכם החצי או היא מתה ויורשיה פגמו כתובתה שאמרו לבעל קבלנו מידך החצי. או אפילו יורשין מן היורשין כגון שמתו שניהם ויורשיה אמרו ליורשיו קבלנו מידכם החצי. ואשמועינן בזה שלא תאמר שבועה אין לי וליורשי כו' ה"ק אם היא בעצמה תפגום כתובתה או יורשיה יאמרו שהאשה קבלה מידו החצי יהיו פטורים מן השבועה. אבל אם יאמרו יורשיה שלאחר מיתתה קבלנו אנחנו החצי מידו או מיד היורשין וכ"ש יורשיה מן היורשין מזה לא פטרוהו קמ"ל דמזה נמי פטרו אותן: @11ה"ג

ומיהו טוב להשביעה אפילו אחר הפטור כדברי ר"ח. וכ"כ הטור והקשה ב"ח סי' צ"ח ס"ק ט' וקשה שהרי בסמוך כתב ע"ש ר"ח דאפי' פי' לי וליורשי לא מהני כלל אם לא קנו מיניה ע"כ. וכן יש להקשות קושיא זו על רבינו שפוסק בסמוך כאבא שאול דאפי' פטור בפי' לא מהני. וע"ש שהאריך בדחוקים. ולי לק"מ דלקוחות שאני כיון דלקחו אחר הפטור אבא שאול נמי מודה דמהני הפטור דהיא אומרת למה לקחת שיעבודי וידעת שהבעל פטר אותי משבועה. מה שאין שייך לגבות מהיתומים שהם אמרו הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה:

ואבא שאול פליג אמתני' וכו והילכתא כוותיה. והא דהאריך רבינו ומפ' המשנה דנ"מ לשיטת רב אלפס ודעמיה כתנא דמתני'. וגם לענין לקוחות נ"מ לפסק רבינו וכדפרשתי: