פי' כ"ז שאין נוטל אלא בצינעא. שנוטל לקט שכחה ופאה ומעשר עני באישון לילה שאין אדם רואה. והטור מפרש מקבל בסתר מיחידים ומקרובים. לפי שעכשיו אין לקט שכחה ופאה ויליף זה מזה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על כתובות · סעיף 157
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אבל אם הוצרך ליטול מן הגיבוי של קופה של צדקה. שמתחלקת בשלשה הוא דבר של פרהסיא ואל תטעה שהברייתא איירי בגיבוי של צדקה. דהא ברייתא בלקט ושכחה מיתנייא אלא דברייתא איירי שלקח לקט ושכחה בפרהסיא ומשום שאין נפקותא לדידן הסיב הרי"ף הדין בקופה של צדקה שהוא מילי דפרהסיא. והא דהשמיט רבינו תי' ר"ח שהביא תוס' ונ"מ דלדידיה אפי' כשהוא נוטל בצנעא דבר שאינו של הפקר מחייבין אותו למכור משום דפירושו דחוי כמו שהקשו תוס' להדיא. ודלא כבעל תפארת שמואל שאומר שפי' ר"ח ורי"ף חד הוא. ולכל הפירושים אין להקשות מהך עובדא דהוי מחזיק ליה לרמאי בשביל שהיה אומר במה סועד בטלי כסף או בטלי זהב. דכבר תירצו תוספות שם דף ס"ח משום דבהנך דברים לא שייך פינוק אלא ודאי עשיר והב"ח האריך בקושיות אלו ואין צורך ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f1cf29119c3a3c3112cbd394859b8fd8467a4357a92b2168c9c4f8a8a34140e8