תני רבן שמעון בן גמליאל אומר. בפ"ד דכתובות הלכה י' גרסינן לה בענין רפואות אשתו ואיידי דאיירי בהאי עניינא מייתי לה הכא:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 9 · הלכה 4 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל מכה שיש לה קיצה. חולי שיש לה קיצבה שאינה חולה תדיר אינה בכלל מזונות ומתרפאת מכתובתה וכן אם עשו קיצבה עם הרופא בשכרו כדלקמן:
ושאין לה קיצה. הוי בכלל מזונות ומתרפאת משל נכסי בעלה:
הוה חששה עיינה. היתה לה מיחוש עינים ובאת לפני ר' יוחנן ושאל לה אם קצץ זה הרופא שלך:
אין קציץ. אם עשית קצבה עמו בעד שכרו:
מן פרניך. צריכה את לשלם מכתובתיך ואם לאו בעלך צריך שיתן לך לשלם הרופא דכל שאין לו קצבה בכלל מזונות הוא:
ולא כן תנינן וכו'. והיכי עביד ר' יוחנן דכעורכי הדיינין הוא זה שמתוכה תלמד לעשות כן וכהאי דאמר ר' חגי דאסור ליחיד לגלות דינו אם כך הוא יהיה כך:
אמרי. ידע הוה ר' יוחנן בה דאשה כשירה היא ולא תעשה אלא ברצון בעלה ובשביל כך גילה לה וכדמסיק ואזיל:
בעלה בעי וכו'. כלומר שהרי ברצון בעלה הדבר תלוי שאם הבעל רוצה שתעשה קצבה עם הרופא והיא אינה חפצה למי שומעין לא להבעל וא"כ אין חשש לגלות לה שלא תעשה עד שיסכים בעלה עמה:
הדא דתימר. על הא דריב"ל קאי דאמר אסור לגלות ליחיד דינו דדוקא שאין הדיין יודע שהדין עמו אלא אומר אם כך היה הדבר יהיה כן וא"כ ילמד מתוך דבריו לטעון כך וכיוצא בזה:
ברם בהוא דאית דיניה עמיה. אבל אם הוא יודע שהדין עמו וזה בא לשאול מעמו אם כך הוא הדין:
אמר ליה מילתא. אומר לו הרי הדין עמך דאין כאן חשש שילמוד לטעון מתוך דבריו שאינו אומר לו אלא לפי טענותיו הדין הוא כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 491ca041cae16bebf152c57babea8f8a7f80de97716bf66a8d186e5a9b8ac0f6