גמ' נהגו השותפין להיות מוותרין זה לזה בתרנגולין. אין מקפידין זה על זה בגידול תרנגולין ואף על פי דבחצר חבירו מעכב עליו אפי' בגידול תרנגולין וכיוצא בהן לחוד בלי העמדת מחיצה מ"מ השותפי נהגו להיות מוותרין זה לזה ומתני' היה מעמיד וכו' בחצר השותפין מיירי:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מתניתא. דריש פ"ה דנדרים לא אמרה כך דקתני השותפין שנדרו הנאה זה מזה שניהן אסורין מלהעמיד שם ריחיים ותנור ומלגדל תרנגולין. והש"ס לא חש להשיבו לו כאן וסמיך אדשני ליה התם דקאמר מפני שנדרו הנייה זה מזה הא אם לא נדרו הנייה זה מזה סתמן כמוותרין אילו לאילו ור"א ס"ל דאף ויתור אסור במודר הנאה:
א"ר יוסי ויאות. הוא דדוקא בחצר השותפין קתני במתני' משום דלא קפדי אהדדי הלכך אין לו חזקה אבל בחצר שאינה שלו מה נפשך אם נתן לו זה רשות לגדל הרי זה מגדל ברשות ואם אין לו רשות לגדל ואף על פי כן גידל וזה ראה ולא מיחה בו א"כ הרי החזיק לזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 491ca041cae16bebf152c57babea8f8a7f80de97716bf66a8d186e5a9b8ac0f6