פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 2

גמ' ובלבד במעוטי שדהו. הא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה ובלבד שיהו מיעוט של שדהו ולא יותר מד' קבין כדאמר לקמן בסוף ההלכה:

במובלעין בה. שלא יהיו במקום אחד:

ובסלע. יחידי:

ששילחו. גדלו הוא בית רובע אין נמדד עמה דיש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה:

שבאמצע. הפחות מעשרה טפחים שהיא באמצע השדה הוא שנמדד עמה אבל אם הוא מן הצד כדמפרש ואזיל שאין המחרישה סובבתו שהוא עומד סמוך למיצר כל כך שאין יכול לסבבו במחרישה זהו מן הצד ואין נמדד עמה:

אתא ר' יוסי בשם ר' יוחנן. ופירש הא דקאמר לעיל במובלעים בה ומשמע שיהו מפוזרים ומובלעים בתוך כל השדה או ברובה ככולה והשתא קאמר שאם היה רובן מצד אחד במיעוט השדה שאם תפזרנה ויש לה מיעוט כלומר שיתמעטו ויהיו מובלעין ברוב של השדה נמדד עמה ועל סלע יחידי קאי וכן משמע מדלקמן וחסר כאן היה חלוק וכו' וגרסינן הכא היה חלוק נמדד עמה כמו לקמן שאם היה הסלע חלוק לשנים בטל ונמדד הדא אמרה היה רובה מצד אחד וכו' וכדפרישית:

רחבין כמה. עמקן וגבהן קתני עשרה טפחים רחבן כמה:

ואין בו ארבעה מהו. כלומר דהבעיא היא אם הא דקתני פחות מכאן נמדדין עמה אתרוייהו קאי אעמקן ורחבן שאם היו פחותין מעשרה עומק או גובה ופחותין מרחב ארבעה נמדד אבל אם היו עמוקין או גבוהין עשרה אע"פ שאין ברחבן ד' אין נמדד ומש"ה נמי לא קתני במתני' בהדיא שיעור רחבן או דילמא מכיון דקאמר דבעינן שיעור רחבן ארבעה אם הן פחותין מרחבן אע"פ שיש בהן שיעורי עומק או גובה נמדד ופשיט ליה מדקאמר לעיל גבי סלע יחידי דוקא אם הוא בית רובע ושלם הוא דאין נמדד אבל אם היה חלוק לשנים אע"פ שהוא במקום אחד נמדד הוא ש"מ שיעורין אלו בדוקא קאמרינן:

הדא אמרה וכו'. אגב דלעיל נקט לה:

היה שם נקע א' ארוך. וקצר אבל מסתלק הוא לבית רובע אם תצטרף אותו לארכו יהיה בו שיעור בית רובע במקום אחד מהו שיהא נמדד עמה:

כמין מקלות. כלומר שאינו שוה אלא דרך עקלתון כמין מקלות:

כמין טבליות של שיש. שהוא כמשולש:

כמין קתדריות. עגול כמין קתדרא מאיזה מקום הוא מודד מלמעלה או ממקום שיפועו:

והוא שיהא שם בית ארבע קב עפר כצ"ל. אבל אם היו יתירין על ד' קבין לעולם אין נמדדין עמה: