גמ' ר' יונתן הוה דאין טבאות. הוא היה הדיין שהיה יכול לדון בטוב שהיה מקיים בעצמו התקוששו וקשו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים כדמייתי האי עובדא שהיה לו שכן עכו"ם אחד שכינו בבית ובשדה והיה לר' יונתן אילן נוטה לתוך שדהו של הנכרי:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 2 · הלכה 11 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אתא קומי חד דיין אכן. בא לפניו דין אחד כן שהיה אילן של אחד נוטה לתוך שדה חבירו ותבעו לפניו לדין ואמר להן לכו עכשיו ובאו למחר וזה שכינו העכו"ם שמע ואמר בשבילי לא יצא דין הזה ממנו שסבר היה לדחותם מעליו צוה להם שילכו לפי שגם אילן שלו נוטה לתוך שדהו:
למחר אני מבטל אילו מדידי. אני משכים ומבטל וקוצץ אילו הענפים שלו הנוטים לתוך שלי שעכשיו אני רואה שאינו הגון לעשות כן שהרי אלו באים לדין על זה:
וחמי היאך דינא נפק. ואח"כ אראה היאך יצא הדין ממנו ואם יצוה לזה לקצוץ ענפיו הנוטים אז אראה לעיני כל שהוא דן לכל העם ואינו עושה דין לנפשו ואינו נחשב לכלום:
באפתי רמשא. לעתותי ערב שלח רבי יונתן אחר הבעל מלאכה שלו ואמר לו צא ותקוץ את כל הנוטה מאילן שלי לתוך שדהו של העכו"ם:
בצפרא קרץ. בבקר השכים בעל הדין וחזר ובא אצל רבי יונתן וצוה לו לקוץ את הנוטה לתוך חבירו ואמר הנכרי לרבי יונתן ושלך מה הוא ומפני מה אתה מניח ענפי אילן שלך להיות נוטים לתוך שדה שלי ואמר לו צא וראה היאך שלי עושה בשלך ויצא וראה שכבר נקצצו ונתן השבח בריך אלההון דיהודאי שצוה להם על הדין ועל המשפט וזה קיים בעצמו כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 491ca041cae16bebf152c57babea8f8a7f80de97716bf66a8d186e5a9b8ac0f6