גמ' חמוי דברתיה דר' חגיי. היה ערב בעד בנו לכתובת כלתו והוה מבזבזה בניכסה ועשתה חובות הרבה ומשום כן היה בעלה רוצה לגרשה ופסק רב אחא כרשב"ג דצריך לידור הנאה שלא יעשו קנוניא ויחזירנה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 10 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר ר' יוסי אין צריך לידור הנאה. דלא חייש לקנוניא:
אמרין חברייה קומי ר' יוסי. אפילו לטעמא דידך נהי דלא חיישת לקנוניא בשביל הבעל הא אכתי איכא למיחש דאלו יחזור ויקחנה וכי לית בעלי חובות שלה באין וטורפין ממנו את דמי כתובתה:
אמרי דלא יחזור. כלומר דלא יהא שיחזור ויקחנה אין חשש משום ב"ח דיש תקנה לזה שיעשה מן מעות הכתובה מטלטלין דברים שיכול להבריחן מפני הב"ח:
או פרא פרנון. הוא כמו נכסי צאן ברזל. ובהרבה מקומות נשתמשו בזה הלשון במסכת כתובות וכלומר שיעשו מן המעות קרן קיימת שיהיו כמו נכסי צאן ברזל שלא תוכל לאבדן וב"ח יבא ולא ימצא מה לטרוף וא"כ יש תקנה לזה ואפ"ה נפק עובדא והכריעו כר' אחא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 491ca041cae16bebf152c57babea8f8a7f80de97716bf66a8d186e5a9b8ac0f6